גוף העבודות “צילומי גריד” חוקר את האסתטיקה של הקווים הישרים והרפטיטיביות כפי שהם מתגלמים במרחבים יומיומיים. הדימויים מציגים רשתות וגרידים שנוצרים מתוך אלמנטים אדריכליים ותשתיות אנושיות: פיגומים בבנייה, מבנים עמוסי חלונות, מדפי ספרייה מאורגנים בקפידה, ועוד. בכל צילום, האלמנטים הגיאומטריים נחשפים לא רק כמרכיב פונקציונלי אלא גם כצורה צורנית מופשטת שמזמינה התבוננות מעמיקה.
בעבודות אלה, הגריד אינו רק מבנה חזותי אלא גם רעיון סמלי – הוא מייצג סדר, חזרתיות, וארגון, אך גם את המגבלות והאילוצים שהם מנת חלקו של האדם במרחב הבנוי. הדימויים נעים בין מבטים קליניים על מבנים לבין גישות רגשיות יותר, שבהן החזרתיות של הקווים יוצרת דינמיקה של תנועה או תחושת אינסופיות. העבודות שואלות כיצד המבנים הפשוטים הללו, המוכרים לעין, יכולים לשנות את משמעותם כשהם נבחנים כגריד צורני טהור.
