531 – כוחו של החומר מאת איילת השחר כהן

כוחו של החומר

במשך שלוש  שנים בימי שבת בשעת זריחה, כשאור השמש רך ומפוזר, יצא משה אלון אל כביש 531 במטרה לצלם.  מבטו חיפש יופי וקסם בתוך אתר הבנייה העצום.   פניו פנו אל האדמה ואל קירות הסלע שהתמעטו  ובהמשך אל קירות בטון מזוינים שנבנו לגובה.  תמונת הנוף הרחבה  באזור הייתה חסרת משמעות עבורו, שכן הוא חיפש מראות אחרים אותם ליקט מתוך החומרים שבשטח. כביש 531 נמצא אמנם בתוך תודעתו כצלם אך גם נעלם ממנה בשעה שצילם.

הדימויים המתקבלים  מצילומיו של אלון אינם מעידים על הגודל הממשי של מה שצולם בשטח. קנה המידה שלהם סתום מאחר שהפריים הצילומי מכיל אותם בלבד ללא רמזים לסביבה שבתוכה הם מצויים. באין סימון לקו רקיע או רמז למרחב הם עשויים להיראות כמיניאטורה או כצילום מיקרוסקופי המגדיל פירור זעיר בעשרות מונים. ברגע אחר הם עשויים להידמות לציור קיר פרהיסטורי מונומנטאלי במערה תת קרקעית או להפוך לגלקסיה זרועת כוכבים. .  כך או אחרת, הדימוי בתצלומיו של אלון פושט ולובש צורה והצופה יכול לבחור  את גודלו  ולנסח אותו עבור עצמו כדימוי חומרי וצורני או כדימוי פיגורטיבי וסיפורי.

בעבודותיו של אלון נוכחים יחסי  –פיסול -ציור-צילום. . קשרי הגומלין בין שלושת המדיומים  מדווחים על הדימוי בו זמנית  כקונסטרוקציה פיסולית, כציור מופשט וגם כתצלוםישיר.  לא ברור אם הצלם תיעד ממצאים קיימים או שהתמקד באמצעות עדשת המצלמה בפרגמנטים מתוך  משטחי חומר והפך אותם לאובייקטים מומצאים. לולא מבטו המיוחד, ספק אם למקטעים אלו הייתה נוכחות כלשהי בעולם

התבוננות מעמיקה בתצלומיו של אלון מאתרת את ממד הזמן, נושא משמעותי בגוף עבודה זה. כל הצילומים מתארים חומרים במצבי צבירה שונים שעברו מטמורפוזה או שנמחו מעל פני האדמה. חלקם חומרים טבעיים ואחרים חומרים שיובאו לאזור.  מה שמתואר כפני שטח הפך לחומר אחר בתהליך הבנייה. מה שמתואר בצילום כדימוי בעל צורה וטקסטורה, השתנה ונעלם מהסביבה בה צולם, נטמע בתוך תערובת של חומרים אחרים, הפך לחלק מתרכובת בתוך גשרים ענקיים ומשטחי אספלט, פונה לאתרי פסולת או מוחזר, חומם והתמצק או שהתאדה. התצלומים המתארים שכבות סלעיות ותוצרי בנייה, יוצרים מעין גשר אל הארכיאולוגיה הצעירה של אתר הבנייה. כולם מסמנים רגע במסע של החומר בזמן או אבחנה אמנותית.  כל אלו מהווים תשתית לכביש ששינה את פני האדמה, את תווי הנוף ואת החי שבין מערב למזרח באזור השרון.

אלון חקר את בניית הכביש הרחב על מחלפיו וגשריו במשך שנים, ועבודתו הצילומית כוללת אלפי פריימים, ובתוכם כאלו המתעדים  את המקום המשתנה בזווית רחבה, ומתחקים אחר הרס הנוף. אך רוב תצלומיו  הם יצירה של יש מאין: דימויים שנולדו משאריות והפכו יחד לארכיון מופשט של חומרים או למעין אוסף של "מאובנים" מאתר הבנייה של הכביש.

איילת השחר כהן